כבר שנים רבות אני מורה להוראה מתקנת,  עובדת עם ילדים רבים, מטפלת במקרים לא פשוטים. ובאמת שיש מאחורי סיפורים רבים של הצלחות, של תהליכים מדהימים. 

ואם שואלים אותי מה הסוד? 

אז אני אגיד במילה אחת: ההורים.

אני מאמינה שככל שההורה מעורב יותר, מנסה להבין את הקושי של הילד ויש לו יותר ידע לגבי התהליכים שמתרחשים- כך ההצלחה של הילד גדולה יותר. 

והרי אני לא המצאתי את הגלגל. זאת הסיבה שיש כל כך הרבה הדרכות הורים. 

אבל הדרכות הורים דידקטיות כמעט ואין. 

ברוב המקרים של הוראה מתקנת, הטיפול נעשה בילדים עצמם. 

אצלי במרכז זה הדבר המהותי הגדול ששונה משאר המסגרות-

ההורים הם חלק חשוב מהתהליך.

הורה בעל ידע הוא מכיל וסבלני יותר, הוא מתרגש מכל הצלחה קטנה 

והוא בהכרח מעביר את זה לילד שלו. 

ההשפעה שיש להורה על הילד שלו יכולה להזיז הרים 

ובמקרה שלנו היא יכולה לגרום לילד עם דיסלקסיה קשה פתאום לקרוא. 

אין תחליף להורה. לא המורה, לא המדריך ולא אף אחד. 

מתוך האמונה הזאת, פתחתי תהליכי ליווי אישיים להורים שרוצים אחרת-

רוצים להפסיק את הריצה אחרי שעורים פרטיים, רוצים להפסיק את הויכוחים בבית סביב שעורים, רוצים שהילד יאהב ללמוד!

​